איתור בדיוק של 5 ס"מ לקצרים ונתקים בכבלי חשמל במתח גבוה

בתמונה: חיבור הגיד האדום של הפולס-גנרטור לקראת איתור תקלה במ"ג.
בדרך כלל, לפי הבנתי ה"פילוסופית" זרם הזליגה הולך וגדל כאשר מסלול זרימת הזרם במקום מוצאת שההתנגדות הולכת וקטנה. מכאן, כמות הזרם הולכת וגדלה ובמקביל ההתנגדות הולכת וקטנה, עד כדי הפעלת מערכת ההגנה של הכבל כמו נתיכים והגנות אלקטרו מכניות אחרות.
התנגדות הבידוד החשמלי במסלול הזליגה משתנה ויורד אם בגלל המצאות רטיבות ואם ועם בגלל השתנות המבנה המולקולרי של הבידוד במסלול הזליגה.

אז איך אנחנו בדרך כלל מאתרים את מקום הפריצה בכבל המתח הגבוה התת קרקעי?

על מנת שנוכל לזהות את מקום הזליגה-פריצה בכבל מ"ג לאדמה בברור ובכלל בתקלה במתח גבוה, עלינו להוריד ולהקטין את ההתנגדות החדשה שנוצרה במקום הפריצה לערך נמוך ככל האפשר. כל זאת כדי שנוכל לשמוע את "בום" הפריצה עם מיקרופון אדמה, כך נוכל להצביע על מקום הפריצה בצורה ברורה ומדויקת.
הפולס גנרטור שלנו מסוגל לספק 36,000 וולט בזרם ישר ובכוח של 1,800 ג'אול.
בכלל, ישנם דרכים נוספות לאתר ולסמן את מקום הפריצה בכבלי מתח גבוה לאדמה.

מבנה כבלי חשמל למתח גבוה אופייניים בבידוד שלהם ובחלוקת השכבות השונות.
תפקידי הבידוד בכבל מ"ג אינו רק כנגד פריצות חשמלית אלא גם לספק חוזק מכני לכבל.
ככלל כבלי חשמל בכלל וכבלים למתח גבוה בפרט המוליכים זרם חילופין מייצרים שדה מגנטי המקיף את הכבל והוא בתדרים של: 50 Hz 250 ,Hz וגם 450 Hz.. התדרים הללו הם גם תגובה לצרכני הקצה.
על מנת לגרום לשדה המגנטי להיות מאוזן היקפית, מכוסה כבל המ"ג בשכבת סיכוך מנחושת על שכבת הבידוד הראשית העשויה: פוליאתילן מצולב X.L.P.E. רשתת הסיכוך מוארקת בקצוות הכבל ולפעמים גם במרכזו (תלוי באורך הכבל).

סדר השכבות והחומרים המקובל בכבלי חשמל למתח גבוה מהמרכז החוצה:

1. הגיד המרכזי להולכת הזרם החשמלי בכבל ל מ"ג הוא מנחושת או אלומיניום.

2. שכבה דקה של "חצי מוליך" כדי למנוע המצאות אויר בין הגיד המוליך לבידוד המרכזי.

3. שכבת ה"בידוד המרכזי", עשויה X.L.P.E. בעלת תכונות: בידוד, חוזק ועמידות חום.

4. שכבת ה"סיכוך". רשת סיבי נחושת מוארקת, נועדה לאזן את השדה המגנטי ההיקפי.

5. שכבת הבידוד החיצונית עשויה P.E.. יתרונה העיקרי בגמישותה להגנה מכנית.

פריצת זרם בכבלי חשמל למתח גבוה תלויה בעיקר: באיכות הכבל ובטיב התקנתו באדמה!

כתב: ישראל רום